דיוקן
ריי פרידמן
השם מופיע על ספרייה, על מרכז אמנויות ועל קרן. מאחוריו עומדים חיים ארוכים, שבהם רוב הדברים שזוכרים אותה בזכותם קרו רק אחרי גיל שישים.
השמות שנשאה
רחל ג׳ינסברג בלידתה. ריי בלומנטל מ‑1941. ריי פרידמן מ‑1979. מסמכים היסטוריים בניו זילנד מתויקים תחת שלושת השמות, וזו אחת הסיבות שחלקים מסיפורה עדיין נחקרים.
לפני שהיא הייתה ריי
רחל ג׳ינסברג נולדה בוויניפג שבקנדה, באחת הקהילות היהודיות הגדולות במדינה: משפחות מהגרים, דור או שניים אחרי הים, שעדיין בונות את המוסדות שאיתם לא הגיעו. פרסומים שונים נוקבים בשנת לידה שונה — 1909 או 1910. אנחנו מציגים את המחלוקת ולא בוחרים צד.
ללמוד להקשיב
מחקר מצביע על כך שהוכשרה בלונדון כקלינאית תקשורת. לפני הנדל״ן, לפני הפילנתרופיה, לפני כל מה שזוכרים בשמה — המקצוע שלה עסק בדבר בסיסי מאוד: לעזור לאנשים לדבר.
אירופה יוצאת למלחמה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה החלה במסע חזרה לכיוון קנדה. באותה נסיעה פגשה פליט יהודי מצ׳כוסלובקיה: ארנסט בלומנטל.
ארנסט בלומנטל
הם נפגשו על האונייה. ריי עקבה אחריו לניו זילנד, וב‑1941 נישאו באוקלנד — על ידי הרב אסטור, בביתו שלו ברחוב פארק. גם זה מלמד משהו על גודלה של הקהילה שאליה הצטרפה.
בית בקצה העולם
אוקלנד של שנות הארבעים הייתה עיר קטנה, רחוקה מאוד מהכול. עבור מי שהגיע מאירופה היא הייתה ביטחון — וגם זרות. שני דברים נכונים בו־זמנית: ריי פיתחה הכרת תודה עמוקה כלפי ניו זילנד, ומדיניות ההגירה של ניו זילנד כלפי יהודי אירופה באותן שנים הייתה מוגבלת ומורכבת. איננו מוחקים את השני כדי לחמם את הראשון.
לפני ההון
יש גרסה של הסיפור שקופצת מ״מהגרת״ ישר ל״פילנתרופית״, ומדלגת על שלושים שנות עבודה. בניו זילנד לימדה תחילה, ויחד עם ארנסט ניהלה חנות עוגות ברחוב קווין במרכז העיר, לאורך שנות המלחמה ואחריהן. שלושים שנה כאלה. בלי הון, ובלי ספרייה.
1968 — ארנסט נפטר
הנישואים הראשונים הסתיימו, וחיי העבודה שלה עמדו להשתנות מן הקצה אל הקצה.
להתחיל מחדש
אחרי מותו של ארנסט, בסביבות גיל שישים, נכנסה ריי לייזום וניהול נדל״ן — והצליחה בענף שהיה אז כמעט כולו גברי. כל מה שזוכרים אותה בזכות נתינתו, הרוויחה בשליש האחרון של חייה.
פרק נוסף
ב‑1979 נישאה למאני פרידמן. הוא נפטר ב‑1986, והיא האריכה ימים אחריו בעשרים שנה. זו גם הנקודה שבה שם משפחתה ההיסטורי הופך לפרידמן — השם שיישאו הספרייה, מרכז האמנויות והקרן.
הלילה שזכרה
כילדה, שתי נזירות זקנות הגיעו לבית המשפחה בלילה קפוא וביקשו עזרה. ריי סירבה. אביה נסער כששמע, ושלח אותה החוצה למצוא אותן ולהביא אותן הביתה, לאוכל ולחום. היא סיפרה את הסיפור הזה שנים אחר כך כשנשאלה מהיכן הגיעה הנתינה.
לתת בעודה בחיים
ריי בחרה לתת בחייה, ולא רק בצוואה: חינוך, אמנויות, בריאות ומוסדות יהודיים באוקלנד. הספרייה ברחוב רמוארה 788 נושאת את שמה משום שסברה שקהילה שאין לה מקום ללמוד בו — לא תחזיק מעמד.
מה שנשאר
היא נפטרה ב‑2006 בגיל תשעים ושש. הקרן על שמה ממשיכה לתת. והמבנה שנושא את שמה עדיין מתמלא אנשים בכל שבוע — וזו הסיבה שהקמפיין הזה קיים.
הביוגרפיה המלאה, על מקורותיה והערותיה, קיימת באתר האנגלי.
לביוגרפיה המלאה →הפרק הבא